פעמים רבות, במיוחד בעבודות שבהן מעניקים חשבוניות, לא ברור מה היחס בין מעניק החשבונית לבין נותן השירותים.
כאשר מדובר בדיני העבודה, הקביעה לפיה התקיימו יחסי עובד מעביד בין שני הצדדים היא קביעה מאוד מהותית שמטילה חובות וזכויות על שני הצדדים.
מהם בכלל יחסי עובד מעביד ?
ישנה מחלוקת על ההגדרה המדויקת, ולכן בהמשך המאמר אסביר מהם המבחנים המקובלים לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לסיווג מערכת היחסים הזו. יחסי עובד מעביד הם סוג היחסים המרכזיים שישנם בדיני העבודה. למעביד יש האפשרות להעסיק קבלן, עובדים עצמאיים עם שמגישים חשבוניות או עובדים שכירים, כלפי כל אחד יש לו מערכת אחרת של זכויות וחובות לפי דיני העבודה הישראליים, החובות יכולות להתבטא בתשלומים מסוימים, בפיצויי פיטורין, תשלום ימי חופשי, דמי הבראה ועוד.
אם כך – מה הם המבחנים שנקבעו בפסיקה ?
הפסיקה משתמשת בהרבה סוגי מבחנים על מנת להתאים בנסיבות המקרה את הסיווג הטוב ביותר האפשרי. גם בפעמים שבהן נדמה שברור שמערכת היחסים היא של עצמאי (למשל כזה שמעניק חשבוניות דרך עצמאי שכיר) ומקבל שירות, תתפלאו לראות שיכול להיות שיהיה ניתן להכיר בהם בתור יחסי עובד ומעביד.
מבחן ההשתלבות
מדובר במבחן הבוחן כיצד משתלב העובד במקום העבודה. לבחינה זו יש כל מיני היבטים, למשל כיצד הוא תורם לפעילות העסקית הרווחת, האם ניתן להחליף אותו בקלות או לחילופין שאלות כמו האם העובד איננו נותן שירותים חיצוניים לבתי עסק אחרים ועוד.
מבחן הקשר האישי
זוהי בחינה השוקלת את אישיות ההתחייבות של עובד, למשל, האם עליו באופן ספציפי לעשות את העבודה או שהוא יכול להיעזר במישהו אחר. אינדיקציה נוספת אחרת שניתן לראות מן הבחינה הזו היא על מי מוטלת החובה למצוא מחליף במידה ולא מגיעים. כאשר מדובר בשכיר, לרוב על המעביד שלו למצוא לו מחליף, בעוד שכאשר מדובר על עצמאי – החובה מתהפכת.
הגדרת הצדדים באשר לאופן ההעסקה
כאשר הצדדים הסכימו בחוזה או הלכה למעשה, לאופן העסקה מסוים – שכיר, עצמאי, קבלן משנה וכולי, יש לכך משקל רב בפסיקה ולהגדרת היחסים. גם כאן, לא מדובר במדע מדויק ובעקבות נסיבות מסוימות, ההגדרה יכולה לאורך הזמן להשתנות גם אם הצדדים לא הסכימו לכך מפורשות.
אינדיקציות נוספות
ישנן שלל אינדיקציות שיכולות להיות רלוונטיות – האם ישנו פיקוח צמוד (סביר יותר שמדובר ביחסי עובד מעביד), האם ישנן שעות עבודה מוגדרות, מי מספק את חלל העבודה או את כלי העבודה, כמה רצופה ההעסקה וכמה אמון יש לצדדים האחד בשני.
כמו שניתן לראות, מדובר בבחינה מאוד גמישה ובית הדין לעבודה יכול לנטות לשני הכיוונים. לכן, כאשר ישנה תהיה באשר לדיני העבודה, רצוי מאוד להבין מה עושים במקרים דומים ולא להסתפק רק בבחינות האלו.
